תשאלו, מדוע אני מספרת לכם על החוויות שלי, שאולי אינן מעניינות אף אחד מכם? את התשובה מצאתי בסיפור התמים לכאורה על שני הכלבים שנתפשו והובאו למכלאה בערב החג ושהו שם עד שמישהו העלה בדעתו, שאולי הם שם...כי הרי הם שהו מחוץ לגדר ועבירה היא עבירה. תופשי הכלבים לא יתעסקו עם כלבים גדולים, הם רק רוצים להזהיר את בעלי הכלבים, ובאיזו דרך? באלימות.
וכל אחד מאיתנו יודע שאלימות גוררת אלימות. היום בעלי הכלבים אולי מתוסכלים, אבל יבוא יום..
וסיפור, בקיבוץ בו גרתי לפני הרבה שנים גרו בשכנות שני אנשים: רווק מבוגר בעל כלב חמוד בשם חומי וחבר, שלימים נעשה חבר כנסת ושר בממשלת ישראל. הכלב הקטן והחמוד ילל מדי פעם וגרם לכעסים של השכנים, אז מי מהם? לא ידוע ואיני רוצה להאשים, האכיל אותו רעל. (כלב שלא אכל אלא מידי בעליו). לאחר מספר ימים הגינה של השכן או יותר נכון של אשתו, שהייתה שם דבר בקיבוץ החלה לשנות את צבעה לחום בהיר (ראונדאפ).
לא הוקמה ועדת חקירה והעניין הושתק בין גדרות הקיבוץ, אבל הסיפור עובר מפה לאוזן ומוכיח מה שאמרתי לעיל: מה שלא הולך..
ולעניין הכלבים: בכל ימי גידלתי רק כלבה אחת וגם היא משום שקרוב משפחה נסע לחו"ל. הכלבה הזו, שמותה היה בייסורים מעלה עד היום דמעה בעיני. היא הלכה אחרי לכל מקום, לכלכה את הבית, נבחה על כל מי שעבר בדרך או התקרב לבית, אבל אנחנו אהבנו אותה אהבת נפש או כלב. מי פיזר רעל? לא הוקמה ועדה..
.
לאחר שנים, שוב נעלמו הפעם החתולים שהיו באים לאכול בחצר בתינו. למי בדיוק הם הפריעו?
היום, הכלבים והחתולים של השכנים ממשיכים לפקוד את נקודת ההאכלה שלנו, והם מתקבלים בשמחה, אפילו אם לפעמים נעלמים נעליים. הם לא נובחים עלינו, גם לא מתנפלים, ההיפך הוא הנכון. אחד הכלבים הולך איתי בצעדה היומית וכלבה אחרת אילו יכלה הייתה מחבקת אותי בחום. כי כלב כבן אדם, אם הוא מקבל יחס יחזיר יחס.
ומי שהולך עם מקל או זורק אבן על כלב, שלא יתפלא, אם הכלב ינבח עליו ועל ילדיו, ברגע שיצא מדלת ביתו.
ואיומים, נביא את הפקח, הווטרינר או את השוטר, עלי זה לא עובד, אולי מפני שאבא שלי היה שוטר, או אולי בגלל שבמשך השנים למדתי שיש דרכים אחרות לשכנע.
מאמר בדף לחברים בוודאי ובוודאי לא יגרום למישהו לגדור את החצר שלו או לאמלל בעל חיים הקשור בחבל. גם הצגה או סרט לא ישנו את העולם, רק יציגו בפנינו את הפנים האמיתיות שלנו, וחבל.
.
נילי גולן
