מחקר שהקיף יותר מ-150 נבדקים: גברים ונשים מעשני מריחואנה כבדים, הנמצאים בטיפולי גמילה, הראה שגם שעות לאחר הג`וינט האחרון נצפתה פגיעה בזיכרון, בכושר הריכוז וביכולת לפתור בעיות הקשורות במספרים ובמילים.
מסקנות הצוות החוקר הן: שימוש כבד וממושך במריחואנה - קנביס פוגם בזיכרון ובריכוז גם אחרי שפגה השפעתו (17 שעות לאחר העישון). והפגיעה מחמירה עם שנים של שימוש סדיר. עם זאת מדגישים החוקרים שקנביס אינו גורם נזק חמור למוח. אחת החוקרות (סולוויג`) מדגישה שההשפעות שצוינו מתרחשות רק אצל מעשנים כבדים ורק לאחר עישון בתקופה ממושכת.
הנבדקים במחקר עישנו לפחות שני ג`וינטים ליום במשך 24 שנים בממוצע, וכולם נמצאו בטיפולי גמילה בסיאטל, מיאמי ופארמינגטון. הנבדקים בקבוצת המחקר לא עישנו מריחואנה מעולם וכאלה שהפסיקו לעשן שנה לפני המחקר. החוקרים העבירו מבחנים פסיכולוגים למעשנים הכבדים 17 שעות בממוצע לאחר העישון האחרון. המעשנים נבדקו גם ארבעה חודשים לאחר שהפסיקו להשתמש במריחואנה כדי לראות אם תפקודי המוח תוקנו. כי לא סביר בעיני החוקרים שהנזקים יהיו תמידיים.
למרות הסבריה של החוקרת האוסטרלית סולוויג` שהמחקר לא כלל סמים אחרים מלבד המריחואנה והסתמך על מעשנים כבדים במשך תקופות ארוכות טוען דר` הריסון פופ מאוניברסיטת הרווארד, פסיכיאטר ומומחה למריחואנה, לפגמים במחקר. לדעתו, גם שימוש מתון של סמים אחרים בעבר עשוי לגרום לנזקים שנצפו, נזקים עליהם מדברת סולוויג`.
מחקר חדש זה מצטרף למידע הקיים על השימוש במריחואנה. מידע שחלקו אינו מעוגן במחקרים מדעיים. ידוע שמעשן המריחואנה הממוצע חווה את תחושת ה``סוטול`` כשעתיים בממוצע. בזמן זה ישנה פגיעה בתפקודים הקוגנטיביים (חשיבתיים), התפיסה, זמן התגובה, הלמידה והזיכרון. הקואורדינציה והריכוז ממשיכים להיות לקויים גם מעבר לשעתיים של השפעת הסם. ללקויים אלו ישנן השלכות ברורות על יכולת הנהיגה במכונית, ביצועים במקום העבודה או בלימודים.
מריחואנה גורמת גם לשינויים התנהגותיים מורכבים יותר, כגון קלות דעת ורעב, ולמרות שמשתמשים דיווחו על הנאה מוגברת ממין ועל יכולת תובנה משופרת בזמן השפעת המריחואנה, לא קיים ביסוס מדעי-רפואי כלשהו לטענות אלו. תגובות לא נעימות כמו פאניקה, הזיות ואפילו מצב פסיכוטי חריף עלולים להתרחש לאחר העישון. במספר מחקרים שנערכו בנושא מצאו כי מחצית ממשתמשי המריחואנה דיווחו על לפחות אירוע חרדה אחד שחוו בעקבות השימוש. תופעות אלו נצפות לרוב בשימוש במינונים גבוהים יותר של מריחואנה, לרוב כתוצאה מאכילה של הסם ולא בעישון, מאחר ועישון מאפשר את איזון המינון בהתאם להשפעות.
במחקר האחרון שנערך בסאן פרנסיסקו לא נמצאה הוכחה רפואית לכך ששימוש במריחואנה פוגע פגיעה בלתי הפיכה בתאי מוח או יוצר שינויים תפקודיים קבועים, למרות שבמחקר על חיות נמצאה פגיעה ביכולת למידה של מבוך, פגיעה שנמשכה שבועות לאחר מתן המנה האחרונה של הסם. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם הדיווחים הקליניים על שיפור הדרגתי במצב הנפשי לאחר הפסקת שימוש כרוני
במינונים גבוהים של מריחואנה.
מעשני מריחואנה מדווחים על מגוון של תחושות, והחוקרים סבורים שהגורם לכך הוא חומר שנקרא, THC שדומה מאד לחומרים האנדוקנבינואידים, המעורבים בתפקודים רבים של הגוף והמוח. ד``ר רייצ`ל וילסון מאוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנציסקו מצאה שחומרים אלה מסייעים לזיכרון על-ידי חיזוק הקשרים בין תאי עצב. אלא שכאשר המוח מוצף בקנבינואידים עקב עישון מריחואנה, התוצאה היא הפוכה, נגרמת שיכחה. ד``ר וילסון מכנה זאת ``כמות גדולה מדי של משהו טוב``.
סולוויג` במחקר בסאן פרנסיסקו מדברת בזהירות על השפעת המריחואנה על תאי המוח ועל השינויים היכולים להיווצר במוח כתוצאה מחשיפה למריחואנה.
הידע בתחום זה עדיין אינו קיים, ``אנחנו עוד לא יודעים אם הנזקים במוח מבריאים לחלוטין אנחנו לפי שעה חוקרים את השאלה הזאת`` , אומרת החוקרת.
המחקר החדש של מיטב מחוקרי תחום התרופות, ההתמכרות למריחואנה והמוח עדיין לא נתן לנו תשובה מספקת האם ועד כמה מזיק עישון מריחואנה. אבל, הוא נתן לנו חומר רב למחשבה: האם כדאי לקחת את הסיכון של פגיעה בתפקוד המוח שלנו, כל עוד אין מסקנות חד משמעיות לכאן או לכאן ?
מקורות
המגזין של ה``אגודה הרפואית האמריקאית``
1123:The Journal of the American Medical Association 2002.287
David Perlman, Chronicle Science Editor: Heavy pot use impairs brain