העלייה לגולן מכיוון צומת כורסי לגבעת יואב היא בין היפות בארץ. בחורף כלניות פורחות בשלל צבעים, והרקפות נחבאות בין הסלעים ולא רק הן. מאוחר יותר פורחות השקדיות בלבן ואחירותם החורש בצהוב.
בחורף ההרים ירוקים ולקראת הקיץ מזהיבים. השנה הם פשוט שחורים. אפילו העצים השחירו וחלק מהמטעים. השאלה נותרה מיותמת, כי התשובה ברורה: מישהו זרק בדל שהצית אלפי דונמים. זו לא שמורת טבע, לכן, לא דברו הרבה בנושא, רק אנחנו המקומיים עולים ויורדים, רואים שחור בעיניים ומריחים את העשן, גם היום לאחר כמה שבועות מבעד למיזוג המכוניות.
מישהו?
הוא תמיד מנצל את הרוח המערבית העולה מהכנרת בשעות אחרי הצהרים של ימי השבת.
הוא יודע, שקל להצית (באביב ובקיץ) וקשה לכבות.
מישהו, שדואג, שכמה מחבריו יזרקו בדלים בעוד כמה מקומות.
הוא נהנה מהרים בוערים, ממסוקים מכבי אש.
מישהו שלא איכפת לו שחקלאים חוששים למטעים שלהם
ומסתם תושבים החוששים לבתיהם.
זו לא רשלנות, זו הצתה מכוונת. כולם יודעים זאת ואף אחד אינו עושה דבר, כי איך נוכל לשמור על כל הדרכים המובילות לגולן?
לטעמי, יש פתרון. בדיוק אותו פתרון של המתנדבים למשטרה. כאן, הם יקראו מתנדבי האש. הם יסיירו לאורך הכבישים שעות ובימים המועדים לשריפות. הם יצלמו ויעצרו את מי ששורף ואולי גם ירתיעו כמה אחרים.
מי מרים את הכפפה?
נילי גולן