|
 נילי גולן
|
מנהלת פורטל מידעתא
מידענות, ניהול תוכן
ניהול וקידום אתרים
|
|
ל"מרחב הווירטואלי" (Cyberspace) קשר לעולם המציאותי, אולם לא בכל המקרים מוכנים גולשי
האינטרנט המכונים (Netizens) לקבל את הסדר החברתי הקיים בו. כך הולכת ונוצרת ברשת מערכת
אנרכיסטית הפוסלת כל ארגון חברתי וכלכלי, כל בדל של צנזורה ודורשת גישה חופשית לכל המידע.
רוב משתמשי האינטרנט דוגלים בדמוקרטיה בהנחה שלמרות שינויי הטכנולוגיה, אופי האדם נשאר
בעינו, מניעיו הבסיסיים נשארים רלוונטיים למרחב החדש, שבו נוכל למצוא את כל התחלואים
האנושיים.
על פי כללי הדמוקרטיה, לא יתכן מרחב אנושי ללא חוקים או אמנות, שימנעו את השימוש לרעה
וידריכו את המשתמשים בו בדרך בה ראוי לנהוג - מה שקרוי בימינו אתיקה.
האתיקה באינטרנט, הנקראת נטיקה, עוסקת בנושאים הקשורים לשימוש נאות באינטרנט על ידי
המשתמשים. מכיוון שמאחורי החזות הבלתי אנושית של המחשב נמצאים המשתמשים, שהם בני אדם, יש צורך בכללי אתיקה בין-אישיים וחברתיים. וכללים נוספים בתחומים ספציפיים כמו: מסחר,
תקשורת, חינוך ועוד. הכוונה שכל משתמש יזהה את הבעיות האתיות תוך כדי שימוש באינטרנט
ויפתח ביקורתיות מוסרית. ביחד יוכלו כל המשתמשים ליצור נורמות התנהגותיות חיוביות.
הנטיקה - האתיקה של תקופת המידע
הנטיקה כוללת בתוכה את כללי האתיקה, שראשיתם בכללי ``חופש הביטוי`` בעל פה ביוון העתיקה, המשכם בכללי ``חופש הביטוי בספרים המודפסים`` או כפי שהם נקראים היום: כללי ``חופש העיתונות`` והמשכם המודרני בכללי ``חופש הגישה למידע``.
כללי הנטיקה המודרניים נבנים היום תוך כדי התהליך, תוך כדי התפתחות הכוחות החדשים וכתגובה לקונפליקטים המוסריים והאתיים בשדה המידע, כאשר הטכנולוגיה מקדימה את הנטיקה
ומעוררת את השאלות האתיות בדיעבד.
הטכנולוגיה העכשווית מאפשרת לגולשים להיכנס למחשבים זרים ולבדוק את תחולתם. הרבה לפני
שעובדי ה-CIA האמריקאי החליטו לנצל יכולת זו, הוכיחו גולשים המכונים האקרים שביכולתם
לפרוץ לאתרים, לדלות מהם מידע ולעשות בהם ככל העולה על רוחם. על פי ההאקרים - מטרתם אינה פלילית, אלא הוכחה לבעלי האתרים שהמרחב שלהם פרוץ ואם אין רצונם ב``אורחים בלתי קרואים`` עליהם לתקן את המעוות. על פי החוק היבש ההאקרים הם פורצים לכל דבר.
האם כך הוא לגבי האינטרנט? האם אין כאן משום דרישה לגישה חופשית למידע, לכל מידע גם
המסווג ביותר?
תרומתם הגדולה של ההאקרים אינה דווקא בתוכנות המונעות פריצות לאתרים, אלא, בחוקי חופש המידע הנחקקים במדינות שונות ובדרישה הגוברת מגופים ציבוריים לשמירה על חוקים אלה. גם משרדי הממשלה הישראליים נדרשים לשקיפות ולחופש מידע לאזרח. האם הם עומדים בכללים אלה? האם המידע המבוקש מתקבל מהם? ומה מידת המהימנות של המידע המתקבל?
יש להניח שמידע המתקבל מגופים ממלכתיים נגוע במידה זו או אחרת בשיקולים פוליטיים, מידע
המגיע מגופים אחרים נגוע בשיקולים מסחריים, אישיים, סקסיסטיים ואחרים. תפקיד גולשי
האינטרנט הוא לאבחן את השיקולים העומדים מאחורי המידע, לבדוק את אמינותו ואת
מהימנותו.
דוגמא למידע בעל שיקולים פוליטיים היא השאלה האקטואלית: האם בין לאדן חי או מת? האם הוא נמצא באפגניסטן או בכל מקום אחר על גבי הגלובוס? המידע הבא מאפגניסטן מדבר על מותו של בין לאדן לעומת המידע המגיע מארה``ב וממשלתה המדבר ברמיזות על מקום הימצאו של הפושע המבוקש.
ברורים ושקופים לחלוטין השיקולים של שני המקורות הללו ולעתיד פתרונים.
ישנם גופים או אנשים פרטיים המפיצים באופן מכוון מידע חלקי או בלתי נכון, במסווה של ידיעה
חדשותית, מאמר או רמז. כאשר מדובר במחלקות מודיעין של ממשלות וגופים צבאיים הדבר מובן.
אבל, ישנם אנשים העושים זאת במסווה של ``גורמים יודעי דבר`` ומפרסמים מידע בלתי מהימן,
מוטעה, חלקי (דיס אינפורמציה), מסווג או מידע שלא נבדק לפי הכללים העיתונאיים הידועים של
דיוק, בדיקה ומתן אפשרות תגובה. אתר ממוסד ישתדל להימנע ממעשים מעין אלו, אבל אנשים
פרטיים או אנשים בעלי עניין ואנשים מעורערים בנפשם עשויים לנצל אפשרות זו ללא מגבלה אתית.
לדוגמא: פעילויות צבאיות מפורסמות בקבוצות דיון חדשות לבקרים, על מותו של השר רחבעם זאבי
קראנו בקבוצת דיון הרבה לפני שהתקבל הפרסום הרשמי.
בפורומים קיימת אפשרות של מחיקת הודעות על ידי מנהל הפורום. מנהלים עושים שימוש במחיקת
הודעות מתלהטות (flamimg), הודעות זבל (spamming) וכן הודעות שלא מן העניין.
דבר זה בלתי אפשרי בצ`טים, שם המנחה מסתפק באזהרה או בהוצאת המשתמש, מה שלא מונע ממנו
לחזור בכינוי אחר או ממחשב אחר במקרה שנחסמה כניסתו (אפשרות קימת במקרה שמספר ה-IP של
מחשבו ידוע). בכל מקרה, עדיין לא ברור כמה עיניים קראו את הידיעות הללו טרם מחיקתן.
לאחר הפצת המידע נשאלת השאלה מה נעשה בו על ידי משתמשים אחרים? אם גם המשתמשים בהמשך אינם שומרים על כללי הנטיקה הדבר עלול להפוך לכדור שלג של מידע מפוברק. בנוסף, יכול כל אדם לרכוש שם דומיין מכובד ולהפיץ מידע בלתי בדוק באתר, הנראה אמין בעין בלתי מקצועית. המידע
מועבר במהירות הלאה ומקורו נמחק או מטשטש. כל ניסיון מאוחר יותר לבדוק את אמינות המידע נתקל בבעיה הידועה של השינויים הנעשים בהינף
המקלדת.
כל פרסום באינטרנט הוא זמני וקצוב, המידע אינו בעל יכולת קיום ממושך. האינטרנט מטבעו מהיר
והחדשות המשתנות נמחקות ומוחלפות בחדשות עדכניות יותר. המידע אינו נאגר בדרך כלל באתרים
וגם, האתרים הגדולים ברשת (מאגרי מידע, עיתונים וכו`) אינם שומרים את כל המידע בארכיונים
ואלה שנשמרים עשויים להיות הגרסאות המתוקנות של המידע המקורי. ואין כל אפשרות הוכחה לצרכים אתיים או משפטיים.
בעל הידע הוא בעל המאה הוא בעל הדעה
לא בכדי, נקראת התקופה שלנו תקופת המידע או אוטוסטראדת המידע. במידע יש הרבה כוח. קידוש
``חופש המידע`` הביא להתפתחות מוקדי כוח קפיטליסטים. חברות כמו: מיקרוסופט שומרות על קודי
מקור התוכנות שהן מייצרות ומונעות ממשתמשים אחרים לשנות או להפעיל את התוכנות לצורכיהם
הפרטיים.
מיקרוסופט לא הצליחה עד כה למנוע ממשתמשים להעתיק את המידע כלומר את התוכנות. אמנם,
מוסדות גדולים המשתמשים בתוכנות בלתי חוקיות, עשויים להיתבע בבתי משפט, תוך ניצול
``מלשינים`` מקומיים. משתמשים פרטיים כמעט ואינם נתבעים בגין שימוש בלתי חוקי. המשתמשים החופשיים`` טוענים שזו דרכם להכריע את המונופול של מיקרוסופט ולהכריח אותה להוריד
מחירים, אולם אין בכוחם לדרוש מהמונופול הגדול לפרסם את קודי התוכנה, לפחות עד כה.
גרסאות המתוקנות של המידע המקורי. ואין כל אפשרות הוכחה לצרכים אתיים או משפטיים.
בעלי ידע גדולים נוספים ברשת הם: הפורטלים הגדולים, האוספים מידע על לקוחותיהם והרגלי
הגלישה שלהם, החנויות ברשת האוספות מידע על כרטיסי האשראי של הקונים, הבנקים המנהלים את
החשבונות וכל כספי הציבור, האוניברסיטאות האוגרות עבודות מחקר ומאמרים של חוקרים, המדינה
האוספת כל שביב מידע אודות האזרחים במאגריה, וכפסע בין המידע הרגיש הזה לבין ניצולו על
ידי מי מהקרובים אליו.
לכן, רבה החשיבות בהתנהגות אשר לא תנצל את הגישה למידע לצרכים אחרים מאשר ייעודם המקורי.
כי, למידע באינטרנט יתרונות רבים: כמותו הרבה, הדמוקרטיות שלו, והנגישות הקלה. מספר
המשתמשים במידע הוא עצום, האפשרות לקבלת מידע ללא התחשבות בגבולות בין המדינות, ללא
התחשבות בחוקים, בתרבויות ובמנטאליות יצרו עולם גלובלי, שרק השוהים בו אחראים ליצירת מערכת
הרמונית לטובתם ולתועלתם. המערכת ההרמונית תיוצר אך ורק אם גולשי האינטרנט יבנו כללי
נטיקה וידאגו לשמירתם.
|
.jpg)
בטעינה...
