|
הטענה המרכזית של המקטרגים, מורים ואנשי אקדמיה כאחד היא, ששיטת הלמידה הזו לא הוכיחה
עצמה לא כלכלית ולא אינטלקטואלית (סבן). לטענתם, מורה אחד טוב עדיף על כל תוכנית
מתוקשבת. האמנם?
בלמעלה מאלפיים מחקרי השוואה בין למידה מסורתית לבין למידה מרחוק )eLearning( לא נמצא
הבדל מובהק בהישגים הלימודיים בשתי השיטות. למרות הדמיון בהישגים, מועלות חדשות לבקרים
טענות דומות ביחס ללמידה מרחוק:
* האינטראקציה הנמוכה בין המורה לתלמידים, ובין התלמידים לבין עצמם, גורמת לתלמידים תחושה
של מרחק, ניכור ובדידות.
* קיימים הבדלים אינדבידואלים בין הלומדים, ושיטת הלמידה מרחוק טרם נבדקה בקבוצות בעלות
מאפיינים שונים.
* לא ברור אם הלמידה מרחוק מתאימה לכל הלומדים? ולכל הגילאים? הטענה העיקרית בנושא זה
היא, שתלמידים צעירים אינם מסוגלים ללמוד ללא תמיכה של מורה, וללא הבנייה ופיקוח.
* לא ברור אם מתקיימת העברה בין הלמידה המתוקשבת - הוירטואלית לחיים הממשיים, וטרם נבדקה
לאשורה השפעת האנונימיות ברשת על התלמיד ועל הלמידה.
* הן המורים והן הלומדים צריכים להסתגל לסביבת הלימודים החדשה והמשתנה. המורה צריך
להסתגל לטכנולוגיה, ללמוד לשנות את תפקידו כמציג המידע, ולהפוך למתערב, מקדם, מנחה. הלומד
צריך לפתח מיומנויות המתאימות למדיום החדש. מיומנויות חשיבה כמו : חשיבה ביקורתית, אבחנה
בין עיקר לטפל ועוד, ומיומנויות של למידה עצמאית.
* הכשרתו של המורה המסורתי והפיכתו למנטור - מנחה ברשת דורשת משאבי זמן וכסף מרובים -
נושא, שכרגיל, מעורר בעיות קשות במיוחד.
כל הטענות הללו מובילות למחשבה, שאולי יש לפתח תיאוריה חדשה לשיטת הלמידה החדשה - שתחליף
את תיאוריות הלמידה הקודמות. תיאוריה כזו תניח, שלמידה אינה בהכרח אינדוקטיבית או
דדוקטיבית - אלא תהליך ביניים שבתוך שלביו השונים יש עמימות מסוימת, ומתוך העמימות
מבליחה לפתע המסקנה. מסקנה זו תהיה מסקנת ביניים בדרך למסקנה הבאה ברב שיח מתמשך.
דוגמא לתוכנית לימודים מרחוק המתחשבת בשאלות ובבעיות שנזכרו לעיל ומשתמשת בצורה יעילה
במשאבי הרשת היא תוכנית אומ``ץ * - לאזרחות ומעורבות ציבורית, של המרכז
לטכנולוגיה חינוכית )מט``ח( והמכללה לאיכות השלטון בישראל.
תוכנית אומץ אינה רק תוכנית מתוקשבת ללימודי אזרחות ודמוקרטיה. אומ``ץ היא קהילה אזרחית
וירטואלית, דינמית ותוססת, שמרכזה באתר אומ``ץ ברשת. עמיתי אומ``ץ מכל רחבי הארץ, מכל
הזרמים הפוליטיים ומכל העדות: מוסלמים, נוצרים ויהודים, חילוניים ודתיים, תושבי הצפון,
המרכז והדרום, תושבי התנחלויות, קיבוצים, ערי פיתוח ומהערים הגדולות חוברים לקהילה סגורה
ומשתתפים ברב שיח ציבורי סובלני אך נוקב, בכל הנושאים העומדים על סדר היום הציבורי. הרשת
מאפשרת מפגש מתמשך, בלתי אמצעי, סינכרוני וא- סינכרוני של חברי הקהילה: תלמידים, מורים,
סטודנטים, אנשי אקדמיה ומנחים לשיח ולמידה משותפים, במרחב הוירטואלי ולא רק בו. במסגרת
המרחב הוירטואלי של התוכנית נוצר מפגש ייחודי, שובר מסגרות ומקרב, שאינו יכול להיווצר
במערכת החינוך הרגילה. שבירת מסגרות זו משרתת גם את המטרה של מעורבות ציבורית, אחת
ממטרותיה של התוכנית.
בוקי קימחי, מנהלת אומץ, מצביעה על התרומה של אומ``ץ לאקלים האזרחי בבתי הספר - ``השיח
המתחיל ברשת, מביא מורים ומנהלים לדיאלוג אחר עם תלמידיהם, שיוצא מגבולות הרשת וחוזר לבתי
הספר. השיח משפיע על האקלים הדמוקרטי ויוצר אווירה של פתיחות``.
תוכנית אומץ מזמינה תלמידים מבתי ספר יסודיים (אומ``ץ צעיר) חטיבות הביניים והחטיבות
העליונות,לחבור לקהילה האזרחית וירטואלית ולהתנסות בפעילות חקר של נושאים מתחום
האזרחות והמעורבות הציבורית, תוך הסתייעות במומחי האתר, במאגר המידע הייעודי
ובחיבור לאתרים בארץ ובעולם. מורים ותלמידים מוזמנים לקיים דיאלוג עם עמיתים
ועם הרשויות, ולבחון אפשרויות נוספות של מעורבות אזרחית פעילה. גישת הלמידה
המכונה למידת חקר מאפשרת לכל תלמיד להתמקד בנושא המעניין אותו מתחום החיים הציבוריים
והחברתיים במדינת ישראל, ולעבוד על פי יכולתו האישית, בעזרת התמיכה שהוא מקבל מצוות
אומ``ץ, מהמומחים וממוריו בבית הספר. התחומים בהם עוסקים תלמידי אומ``ץ רחב ומגוון:
זכויות הילד, מעמד האישה, נבחרי ציבור, אלימות בבית ובבתי הספר, חופש הביטוי וגבולותיו,
סמים, זכויות האדם, איכות הסביבה, יחסי חילוניים ודתיים, יחסי ערבים ויהודים ועוד.
תוכנית אומץ משתמשת ביכולות הוירטואליות של הרשת ומחליפה במידה רבה את למידת האזרחות
המסורתית. התלמידים לא לומדים אזרחות תאורטית בלבד , הם לומדים להיות אזרחים פעילים הערים
למתרחש במדינה. התלמידים מרחיבים ומעמיקים את ידיעותיהם על שלטון חוק, תרבות שלטון,
מוסדות המדינה, זכויות האזרח וחברה אזרחית. זאת , תוך ניתוח ומעקב של אירועים אקטואליים,
המובאים בפניהם באתר. האירועים מלווים בהצגת ההיבטים השונים והדעות השונות המובעות
בציבוריות הישראלית. התלמידים מוכוונים לאתרים מכל צבעי הקשת הפוליטית והנושאים נידונים
הן בפורומים והן בכיתות הלימוד הממשיות. המעבר בין הכיתה הממשית והוירטואלית מעשיר את
הידע של הלומד ונותן לו הזדמנויות רבות לפיתוח מיומנויות של לומד עצמאי ומיומנויות חשיבה.
הבדיקה של תוכנית הלמידה מרחוק בכלל ושל תוכנית אומץ בפרט אינה יכולה להיעשות בכלי הערכה
המסורתיים. הידע המתקבל ונבנה על ידי התלמידים הוא רחב ואינו מתמקד בספר לימוד בודד, בידע
של המורה או בתוכנית לימודים מוגדרת. עצם ההשתתפות בתוכנית גורמת להתפתחות יכולות
ומיומנויות, אשר אין להן כמעט מקום במערכת הלימודים הרגילה, מיומנויות אינטלקטואליות כמו:
חשיבה ביקורתית, אבחנה בין עיקר לטפל , ומיומנויות חברתיות של השתתפות בדיונים ציבוריים,
סובלנות, מעורבות ותרומה לקהילה ועוד.
עמיתי אומ``ץ: מורים, מנחים ותלמידים מרגישים ביתרונות הללו בעבודתם אולם, על מנת להציג
תוצאות סטטיסטיות משכנעות יש ללוות את העשייה במחקר אובייקטיבי ובפיתוח תיאוריות למידה
חדשות המותאמות ללמידה החדשה.
אין ספק, כי התלמידים הגדלים לתוך המאה ה-21 זקוקים ללמידה מסוג חדש. אומץ מציגה את
האלטרנטיבה הזאת.
|
נילי גולן
